קרן משפחתית היא פתרון המיועד לאנשים פרטיים המעוניינים לתכנן את ירושה הנכסים ולהבטיח את נכסיהם, וכן ליהנות מהעדפות מס הקשורות לפעילויות פסיביות, כפי שמוגדר בחוק. בפועל, היא משמשת ככלי המאפשר להם להפריד נכסים מעניינים משפחתיים ועסקיים יומיומיים, ולאחר מכן לקבוע כללים לניהולם ולשימושם על ידי אנשים ייעודיים.
קרן משפחתית פועלת תחת כללי מס מיוחדים. ככלל, היא אינה משלמת מס הכנסה של חברות על הכנסות שמקורן בפעילויות המותרות על פי חוק. זה חל, בין היתר, על הכנסות מהשכרת נכסים, מכירת נכסים, מכירת מניות או מתן הלוואות מסוימות. עצם התרומה של נכסים לקרן משפחתית היא גם ניטרלית מבחינת מס. עם זאת, אין פירוש הדבר שקרן משפחתית תמיד "פטורה לחלוטין ממס". מודל המס שלה הוא יתרון, אך הוא פועל רק במסגרת מגבלות מסוימות.
קרן משפחתית נהנית מפטור סובייקטיבי ממס מס כל עוד היא פועלת במסגרת פעילויות המותרות על פי חוק. עם זאת, אם היא חורגת מהיקף זה, השלכות המס עשויות להיות פחות טובות באופן משמעותי. לדוגמה, אם קרן משפחתית מבצעת פעילויות שאינן מותרות על פי חוק קרנות המשפחה, ההכנסה מפעילויות כאלה חייבת במס בשיעור מס של 25%. זהו אחד הגבולות החשובים ביותר שיש לזכור בעת תכנון המבנה הכולל.
גם הרגע בו מתחילים להעביר נכסים הוא קריטי. אם קרן משפחתית מספקת הטבות למוטב או למייסד, בדרך כלל מוחל שיעור מס חברות (CIT) של 15%, המחושב על שווי ההטבה המועברת. אותו שיעור חל גם על העברת נכסים בעת פירוק קרן משפחתית.
שיעור מס ההכנסה של 15% עשוי לחול גם על מה שמכונה רווחים נסתרים, כלומר מצבים בהם ערך מועבר באופן שאינו תשלום קלאסי, אך מבחינה כלכלית מעניק למייסד או למוטב תועלת דומה.
בפועל, חשוב גם לזכור שחברות בהן קרן משפחתית מחזיקה במניות אינן זכאיות למס חברות אסטוני. מגבלה זו ראויה לשקול בשלב מוקדם בתכנון מבנה הנכסים והבעלות הכולל.
כללים נוספים חלים גם על נכסי נדל"ן מסוימים. אם קרן משפחתית מחזיקה בבניין ששוויו ההתחלתי עולה על 10 מיליון זלוטי ועומדת בדרישות החוק, כולל מיקומו בפולין והפעלתו במסגרת הסכם חכירה, שכירות או הסכם דומה, היא עשויה להיות כפופה למס חודשי של 0,035% מערכו ההתחלתי של הבניין.
קרן משפחתית לא הוקמה כדי לבצע פעילות עסקית כלשהי. המחוקקים הגדירו בבירור את היקף הפעילויות המותרות עבורה. לכך השלכות מעשיות משמעותיות, שכן מעבר לתחום החוקי עלול להוביל להשלכות מס פחות טובות. באופן עקרוני, קרן משפחתית רשאית לבצע פעילויות הקשורות בעיקר לניהול נכסים, השקעות ויצירת הכנסה מנכסיה, במקום פעילויות תפעוליות מסורתיות.
צורות הפעילות המותרות של קרן משפחתית כוללות::
מכירת נכסים – קרן משפחתית רשאית למכור את נכסיה, ובלבד שלא נרכשו אך ורק למטרת מכירה חוזרת. במילים אחרות, הקרן רשאית למכור את נכסיה אך לא לפעול כישות מסחרית.
השכרה, חכירה ושיתוף נכסים – מותר להעביר נכסים לשימוש גופים אחרים, במיוחד במסגרת חוזי שכירות, שכירות או הסכמים דומים. בפועל, משמעות הדבר היא שהקרן רשאית להפיק הכנסה, למשל, מנדל"ן או מנכסים אחרים.
השתתפות בחברות ובגופים אחרים – קרן משפחתית רשאית להשתתף בחברות מסחריות, קרנות השקעה, קואופרטיבים וגופים דומים, הן בפולין והן בחו"ל. היא רשאית גם להיות שותפה או משתתפת בהן.
מסחר בניירות ערך – החוק מתיר לקרן משפחתית לרכוש ולמכור ניירות ערך, מכשירים נגזרים וזכויות דומות. משמעות הדבר היא שהקרן רשאית לבצע פעילויות השקעה המבוססות על מכשירים פיננסיים.
מתן הלוואות – קרן משפחתית רשאית להעניק הלוואות, אך רק לגופים ספציפיים. זה חל על:
מסחר באמצעי תשלום זרים – מסחר במטבעות זרים השייכים לקרן משפחתית מותר גם אם הוא משמש לביצוע תשלומים הקשורים לפעילותה.
הדבר החשוב ביותר הוא שקרן משפחתית יכולה לנהל ולהשקיע נכסים, אך אין להשתמש בה כישות סטנדרטית לניהול פעילות יומיומית. תפקידה הוא יותר תחזוקה, גידול וארגון בטוח של נכסים מאשר השתתפות פעילה בפעילויות כלכליות רחבות יותר.
לכן, כדאי לוודא, עוד בשלב התכנון, האם פעילות הקרן תישאר במסגרת החוק. זהו תחום שבו הנחות שגויות עלולות להיות בעלות השלכות לא רק ארגוניות אלא גם מסיות.
סכום המס על הטבות המשולמות למוטבים של קרן תלוי בקבוצת המס, שנקבעת על סמך הוראות חוק מס ירושה ומס מתנות, שבה מסווג אדם נתון ביחס למייסד.
חשוב לציין, הטבות המשולמות למוטבים אינן כפופות לתשלומי ZUS, ללא קשר לקבוצת המס אליה משתייך המוטב.
רווחים נסתרים הם רשימה של פעילויות שהוכרו כגורמות לחובת תשלום מס חברות בשיעור של 15% לקרן משפחתית, למרות שהן אינן נחשבות רשמית לחלוקת רווחים. אלה כוללים מצבים בהם קרן משפחתית מספקת למייסד או למוטבים הטבות המספקות להם תועלת כספית בדומה לחלוקת רווחים. אין מדובר בחלוקת רווחים רשמית - הערך מועבר בצורה אחרת, כגון הלוואה, תרומה, כיסוי הוצאות או שירות. הרשימה כוללת:
1) ריבית, עמלות, תגמולים ועמלות אחרות על כל סוג של הלוואה שניתנה לקרן משפחתית על ידי המוטב, המייסד או ישות הקשורה למוטב, המייסד או לקרן המשפחתית;
2) תרומות או הטבות אחרות שלא שולמו או ששולמו באופן חלקי, למעט ההטבות המפורטות בסעיף 2, פסקה 2 לחוק מיום 26 בינואר 2023 על קרנות משפחתיות, שהועברו, במישרין או בעקיפין, למוטב, למייסד, לישות הקשורה למוטב, למייסד או לקרן המשפחתית;
3) הטבות למוטב, למייסד או לישות הקשורה למוטב, למייסד או לקרן המשפחתית ביחס ל:
4) ההפרש בין שווי השוק של העסקה שנקבע בהתאם לסעיף 11ג לבין המחיר שנקבע של אותה עסקה – במקרה של עסקאות שאינן אלו המפורטות בסעיף 3 בין קרן משפחתית לבין מוטב, מייסד, ישות הקשורה למוטב, למייסד או לקרן המשפחתית;
5) הלוואה שניתנה על ידי קרן משפחתית למוטב באותו חלק אשר הייתה חייבת בהחזר בשנת מס נתונה ולא נפרעה עד למועד האחרון להגשת ההצהרה כאמור בסעיף 24s פסקה 1 עבור אותה שנת מס;
6) הלוואה שניתנה על ידי קרן משפחתית למוטב לתקופה של 10 שנים לפחות או לתקופה קצרה מ-10 שנים אם תקופת ההסכם הסופית הייתה 10 שנים לפחות.
תקנון קרן משפחתית הוא מסמך הקובע באופן מעשי את פעילותה השוטפת של הקרן ואת העקרונות שיחולו בעתיד. במסמך זה קובע המייסד את הכללים הבסיסיים בנוגע למטרת הקרן, המוטבים, הגופים המנהלים וניהול הנכסים. יש להכין את התקנון בצורת שטר נוטריוני.
מבחינה מעשית, אין להתייחס לחוק כנספח רשמי הנדרש אך ורק לרישום קרן. זהו מסמך שנועד להסדיר יחסי רכוש, ארגון ומשפחה, ובטווח הארוך, להפחית את הסיכון לסכסוכים ואי-בהירויות פרשניות.
החוק מציין אלמנטים שצריכים להיות חובה. אלה כוללים, בפרט:
במילים אחרות, החוק עונה על השאלות החשובות ביותר: מדוע מוקמת הקרן, מי ירוויח ממנה, מי ינהל אותה ומה יקרה לנכסים בעתיד..
עם זאת, תפקיד החוק אינו מסתיים בכך. החוק מאפשר גם הכללת הוראות נוספות בעלות חשיבות משמעותית לפעילותה המעשית של הקרן. אלה עשויים לכלול עקרונות של שיתוף פעולה בין גופים, עילות מפורטות לפירוק הקרן, או הנחיות להשקעת נכסים. כאן לרוב ברור האם החוק הוכן אך ורק עבור המרשם, או שמא הוא באמת עונה על צרכיה של משפחה ספציפית ועיזבון ספציפי.
חוק ערוך היטב מאפשר פתרון מוקדם של סוגיות שעלולות להפוך למקור לסכסוך בעתיד. זה חל במיוחד על הכללים לתשלומי מוטבים, סמכויות הגופים המנהלים, השפעת המייסד על החלטות מתמשכות ואופן השקעת נכסי הקרן. הכנת החוק צריכה להיחשב לא כצעד טכני, אלא כאחד הרגעים המרכזיים בהקמת קרן משפחתית. בשלב זה יש לתרגם את ההנחות הכלליות בנוגע לירושה וניהול נכסים למנגנונים משפטיים ספציפיים. חוק מנוסח היטב צריך לא רק להיות תואם את החוק אלא גם להיות עקבי עם מצב המשפחה, מבנה הנכסים ומטרתה האמיתית של הקרן. כאן נדרשת לרוב תמיכה המשלבת נקודות מבט משפטיות, מסיות ומעשיות.
הון המייסד חייב להיות לפחות 100,000 זלוטי. תרומת המייסד היא בדרך כלל ניטרלית מבחינת מס, כלומר אינה מחייבת מס הכנסה, מע"מ או מס PCC.
ניתן לבחור את שם קרן המשפחה באופן חופשי, אך עליו לכלול את הכינוי הנוסף "קרן משפחה". הקיצור FR מקובל.
קרן משפחתית משתמשת במספר זיהוי מס (NIP) משלה, המשמש כמספר הזיהוי העיקרי שלה. הוא נדרש עבור כל ההצהרות והמסמכים המוגשים לגופי מינהל ציבורי ולמוסדות מדינה אחרים.
לאחר איסוף המסמכים והגשת הבקשה, מתחיל תהליך רישום קרנות משפחתיות, המסתיים ברישום במרשם קרנות המשפחה. למרבה הצער, זמן עיבוד הבקשה אינו תמיד קצר. בפועל, התהליך יכול להימשך עד מספר חודשים.
רק אדם פרטי בעל כשרות משפטית מלאה יכול להפוך למייסד של קרן משפחתית. לשם כך, עליו להגיש הצהרה להקמת הקרן, בין אם בצורת שטר ייסוד ובין אם בצוואה.
המוטב של קרן משפחתית יכול להיות אדם פרטי או ארגון לא ממשלתי המבצע פעילויות לטובת הציבור, ובלבד שבהתאם לחוק, הוא רשאי לקבל הטבות מקרן המשפחה או רכוש בקשר עם פירוקה. המוטב יכול להיות גם המייסד עצמו.
קרן משפחתית בארגון היא ישות שנוצרת עם עריכת צו מייסדים או פרסום צוואה, אך טרם נרשמה. עם זאת, היא פועלת בשמה: היא יכולה לנהל נכסים, לרכוש זכויות, להתחייב ולייצג אחרים בבית המשפט. שמה חייב לכלול את הביטוי "בארגון".
בהתאם לסעיף 12 לחוק קרנות המשפחה, ייתכנו מספר מייסדים. היוצא מן הכלל הוא הקמת קרן משפחתית בצוואה. במצב כזה, יש רק מייסד אחד.
לא, סעיף 16 לחוק קרנות המשפחה שולל במפורש את אחריותו של המייסד לחובות קרן המשפחה.
צור קשר עם מומחה
פול טורק
שותף, עורך דין, יועץ מס
צור קשר עם מומחה
קז'ישטוף בורז'ינסקי
שותף, יועץ מס
צור קשר עם מומחה
גז'גורז' פודגורסקי
שותף, עורך דין, יועץ מס